לפי הרפואה הסינית, עייפות לרוב קשורה לחוסר צ'י . הצ'י הינו נגזרת של היאנג ולכן משתתף בכל תנועה, פעילות ואחראי על רמת האנרגיה הכללית. לפיכך, במצבים של חסר צ'י סביר שיופיעו עצלנות, עייפות ותשישות. 

חסר צ'י בגיל המעבר עלול להתפתח בעקבות חסר דם. שכן, הצי' והדם תלויים זה בזה ומזינים זה את זה. כלומר, הצ'י מניע את הדם ואילו הדם אחראי ליצירת הצ'י.

ישנם כמה איברים המעורבים המצבים של עייפות: הטחול, הריאות והכליות. הטחול אחראי על הפקת הצ'י מתוך התזונה, הריאות מפיקות צ'י מתוך האויר אותו אנו נושמים ואילו הכליות אחראיות על אספקת היאנג לאיברים הנ"ל על מנת שיוכלו לעשות את עבודתם.

כפי שהזכרנו באטיולוגיות למנופאוזה, בגיל המעבר יין ויאנג הכליות נחלש כחלק מתהליך פיזיולוגי בלתי נמנע. כתוצאה מכך, הכליות לא מצליחות לתמוך בתפקודי הטחול והקיבה בתהליך עיכול המזון והפקת הצ'י ממרכיביו ותחושת העייפות מוחמרת.
הירידה בתפקוד הטחול והקיבה היא אחת הסיבות לעלייה במשקל בסביבות גיל המעבר (35-55). לאור זאת, ניתן להסביר מדוע נשים בגיל המעבר מוסיפות לעלות במשקל למרות שאינן הגדילו את כמות הקלוריות היומית ומדוע קשה יותר מבעבר להשיל את המשקל העודף.

כאשר התזונה אינה בריאה ו/או אם התזונה דורשת יותר השקעה ממערכת העיכול העייפות מוחמרת, כמו במקרים של תזונה קרה (כלומר, ירקות ופירות טריים מעדני חלב, גלידות וכד') עלולים להתפתח שני מצבים: ראשית, הכליות אשר אחראיות לספק לטחול ולקיבה את החום/ היאנג הדרוש לשם עיכול המזון, יידרשו לעבוד קשה יותר על מנת לעזור לטחול ולקיבה.
לאורך זמן, הכליות יחלשו ולא יעמדו בעומס המוטל עליהן ויופיעו סימנים של חולשת צ'י הכליות והטחול, כגון: עייפות, חוסר מרץ, אדישות, תנודות בתיאבון, צואה רכה, נפיחות אחרי האוכל, גאזים, כאבי גב תחתון, חוסר חשק מיני, שתן תכוף ובריחת שתן.

במקרה של עייפות, כמו במקרים נוספים, ניתן להבין את חשיבות תזונה נכונה ואת ההשלכות של תזונה לקויה. לכן, חשוב להקפיד על הרגלי תזונה נכונים במיוחד בגיל המעבר על מנת להקל על תפקודי הטחול והקיבה להתרגל למצב החדש ולהימנע מבעיות מיותרות.

כיצד ניתן להתגבר על בעיות שינה בגיל המעבר

המשיכי לקרוא אודות תסמינים שכיחים נוספים בגיל המעבר

הידעת? עייפות כרונית עשויה לנבוע מתשישות של בלוטת האדרנל