הטיפול בתופעות גיל המעבר ברפואה המערבית מבוסס על אספקת ההורמונים הנשיים שהפרשתן נעצרה בצורה מלאכותית. טיפול זה של אספקת הורמונים בצורה מלאכותית שנוי במחלוקת ויש כאלו הטוענים שהוא גורם לחשיפה לסרטן השד או הרחם.
מתן תחליפי הורמונים ברפואה המערבית גורם לעיתים לתופעות לוואי כהשמנה, כאבי בטן, הקאות ובחילות. אין ספק שהחיים המודרניים הלחוצים המתאפיינים בתזונה לא מאוזנת, עישון, מאמץ נפשי ופיזי לרבות חוסר סיפוק והגשמה עצמית גם הם גורמים לאובדן מהיר של "אנרגית הכליות".

אספקת תחליפים להורמונים הטבעיים בגיל המעבר באמצעות הורמונים סינתטיים גורמת למערכות הגוף האחראיות על ייצור ההורמונים להתנוון מאחר והגוף מזהה אספקה סדירה של ההורמונים החסרים. תופעה זו גורמת לתלות של הגוף בטיפול החיצוני והיא אחת מהחסרונות של הרפואה המערבית בטיפול בתופעות גיל המעבר.ישנן נשים הפונות לטיפול הורמונאלי חלופי מבלי להכיר את התופעות הלוואי הכרוכות בהן. על מנת שתוכלי להכיר את היתרונות והסכונים המוצעים בכל אחד מהטיפולים להלן, רשימת ההורמונים הנבחרים לטיפול בתופעת גיל המעבר:

שם מסחרי: אובסטין, אורטו-גנסט.
אסטריול (שם גנרי) הינו אסטרוגן ממקור סינתטי, המקביל להורמון המין הנשי האנדוגני. הוא משמש כטיפול הורמונלי חלופי   (HRT) במקרים של תסמיני יובש ודלקות בנרתיק הנובעים ממחסור באסטרוגן המאפיין את גיל המעבר.
על-אף שמדובר בהורמון בעל פעילות אסטרוגנית חלשה יחסית ומה גם שהשימוש בו חיצוני (כקרם או פתילות לשימוש וגינלי), בשימוש ממושך עולה הסיכון למחלות לב, שבץ מוחי, בעיות בכלי דם (בריאות או ברגליים), יתר לחץ דם, סרטן שד, סרטן שחלות, סרטן הרחם או דמנציה. כאשר הסיכון למצבים אלו מוגבר בשילוב עם עישון.

 

לפני התחלת הטיפול יש לעבור בדיקה יסודית הכוללת בדיקת גינקולוגית, משטח נרתיק והיסטוריה רפואית משפחתית. במשך הטיפול יש לחזור על הבדיקות הגינקולוגיות ובמיוחד משטח הנרתיק, בזמנים קצובים.
למרות הפעילות האסטרוגנית החלשה, בשימוש ממושך עולה הסיכון לסרטן רירית הרחם ולכן מעבר לתקופה של מספר חודשים נהוג לצרף תרופה מגינה דרך הפה, כגון פרוגסטרון.
בנוסף בשימוש ממושך עולה הסיכון למחלות לב, שבץ מוחי, בעיות בכלי דם (בריאות או ברגליים), יתר לחץ דם, סרטן שד, סרטן שחלות או דמנציה. כאשר הסיכון למצבים אלו מוגבר בשילוב עם עישון.

שם מסחרי: אוורל, אסטרדרם, אסטרוג'ן, אסטרודוז, אסטרופם, וגיפם, פרוגינובה, קלימרה.
אסטרדיול (שם גנרי) הוא אסטרוגן ממקור סינתטי או טבעי בעל פעילות חזקה, המקביל להורמון המין הנשי האנדוגני.
שימושו הנפוץ ביותר הוא כטיפול הורמונלי חלופי (HRT) בתסמיני גיל המעבר הכוללים: גלי חום, הזעות לילה ושינויים וגינליים כגון גירוד, צריבה ויובש.
שימושים נוספים כוללים טיפול בבעיות אל-וסתיות האופייניות לטרום גיל המעבר וטיפול בליקויים במחזור הווסת, מניעת דלדול עצם (אוסטאופורוזיס) בקרב נשים הנמצאות בסיכון עתידי לפתח אוסטאופורוזיס ובסרטן השד והערמונית.
בשימוש ממושך עולה הסיכון למחלות לב, שבץ מוחי, בעיות בכלי דם (בריאות או ברגליים), יתר לחץ דם, סרטן שד, סרטן רחם או דמנציה. הסיכון למצבים אלו מוגבר בשילוב עם עישון.
טיפול הורמונלי זה עלול לגרום לשיבוש תוצאות בדיקות שונות כגון: בדיקות סוכר ולחץ דם. עקב כך עולה חשיבות הניטור של מדדים אלו.
פעם בשנה לפחות יש לעבור בדיקות גניקולוגיות מקיפות הכוללות בדיקת שדיים, צוואר הרחם ומשטח פאפ.

שם מסחרי: לא משווק בישראל, פרואגין, פרמאריל.
תכשירי אסטרוגנים מצומדים מורכבים מאסטרוגנים טבעיים. בנטילה דרך הפה הם משמשים להקלת תסמינים של הפסקת הווסת כגון גלי חום והזעה. הם משמשים גם לטיפול ומניעה של תסמונת דלדול העצם (אוסטאופורוזיס) העלולה להופיע בתקופה שלאחר תום הווסת, ולעתים משתמשים בהם לטיפול מקל בסרטן השד ובסרטן בלוטת הערמונית (פרוסטטה).

בטיפול הורמונאלי חליפי, יש לקחת אסטרוגנים מצומדים על בסיס מחזורי, לרוב בשילוב עם פרוגסטוגן, כדי לחקות את השינויים ההורמונאליים המתרחשים במחזור חודשי תקין. משתמשים בהם גם בצורת קרם כדי להקל על הכאב והיובש בנרתיק בתקופה שלאחר תום הווסת.
הסיכון של סרטן רירית הרחם בתקופת גיל המעבר ולאחריו הוא גבוה קצת יותר מהרגיל כאשר לוקחים תרופות אלה לתקופה ממושכת בלי פרוגסטוגן. גם הסיכון של אבני מרה גדל.
ניטור: ייתכן שיהיה צורך בבדיקות גופניות ובמדידת לחץ הדם.

שם מסחרי: דופסטון.
דידרוגסטרון (שם גנרי) הוא פרוגסטוגן, הורמון מין נשי סינתטי הדומה להורמון הטבעי,פרוגסטרון.ניתן דרך הפה בשימוש להגנה על רירית הרחם בזמן טיפול הורמונלי חלופי- HRT (כתוספת לאסטרוגן) לאחר תום הוסת בגיל המעבר.
בשימוש ממושך, בשילוב עם רכיב אסטרוגני, עולה הסיכון למחלות לב, שבץ מוחי, בעיות בכלי דם (בריאות או ברגליים), יתר לחץ דם, סרטן שד, סרטן שחלות, סרטן הרחם או דמנציה. הסיכון למצבים אלו מוגבר בשילוב עם עישון. לפני התחלת הטיפול בתרופה זו יש לערוך בדיקות גינקולוגיות של איבר המין והשדיים.
תופעות הלוואי יכולות לכלול: הפרעות וסת, פה יבש, השתנה מרובה, אובדן תיאבון, צמא, כאבי ראש, שינויים במצב הרוח, עייפות, בחילה, עלייה במשקל, פריחה וגירויים בעור, שלשול, נדודי שינה, דיכאון, תחושת נפיחות, סחרחורת חולפת, רגישות בשדיים, נשירת שיער ובמקרים חמורים הצהבה של העור והעיניים.

שם מסחרי: אנג'ליק, יסמין.
דרוספירנון (שם גנרי) הוא פרוגסטוגן סינטטי הדומה בתכונותיו להורמון הנשי הטבעי פרוגסטרון. הוא מופיע בשילוב עם רכיב אסטרוגני בגלולות למניעת הריון ובטיפול הורמונלי חלופי. חיסרונו העיקרי, הוא בהקטנת הפרשת אשלגן מהכליות. פעולה העלולה להוביל להיפרקלמיה בייחוד בקרב אוכלוסיה בסיכון כגון נוטלי תרופות מקבוצות שונות המביאות לאגירת אשלגן. 
בשימוש ממושך, בשילוב עם רכיב אסטרוגני, עולה הסיכון למחלות לב, שבץ מוחי, בעיות בכלי דם (בריאות או ברגליים), יתר לחץ דם, סרטן שד, סרטן שחלות, סרטן הרחם או דמנציה. הסיכון למצבים אלו מוגבר בשילוב עם עישון.
טיפול הורמונלי זה עלול לגרום לשיבוש תוצאות בדיקות שונות כגון: בדיקות סוכר ולחץ דם. עקב כך עולה חשיבות הניטור של מדדים אלו.
תופעות לוואי שכיחות העלולות להופיע: כאב בטן, בחילה, נפיחות, עייפות בלתי רגילה או חולשה, כאב בשדיים, כאבי ראש, שינויים במצבי רוח, גלי חום, היפרקלמיה ושינויים במשקל.
תופעות המחייבות הפסקת טיפול ופניה לרופא: התקף ראשון של מיגרנה, החמרה של מיגרנה קיימת, כאבי ראש תכופים בצורה יוצאת דופן או חמורים יותר מן הרגיל, הפרעה פתאומית בשמיעה או בראיה, דלקת ורידים, היווצרות קריש דם או חשש להיווצרות קריש- סימני אזהרה להופעת קריש דם הם: שיעול דמי, כאב או נפיחות לא רגילים בזרועות או ברגליים, קוצר נשימה פתאומי, התעלפות.
תופעות חמורות נוספות כוללות: תופעות אלרגיה, בלבול, כאב בחזה, הפרשות מהשד, דיכאון, איבוד זיכרון והצהבה של העור והעיניים.
במקרים יוצאים מהכלל יתכנו אדמומיות בעור, כלואזמה (כתמים צהובים-חומים על העור - המצב מוחמר בחשיפה לשמש) ודלקות בעור. 

שם מסחרי:  ליויאל.
טיבולון (שם גנרי) מיועד לטיפול בתסמיני גיל המעבר ולמניעה של ירידה בצפיפות העצם. זה הוא הורמון סינטתי בעל פעילות אסטרוגנית, פרוגסטוגנית (של הורמוני המין הנשיים) ואנדרוגנית (הורמני המין הזכריים) חלשה. טיבולון מהווה אלטרנטיבה לתכשירים ההורמונליים המקובלים, ובשונה מתכשירים אלו השפעתו משתנה בהתאם לכל איבר או רקמה שבה הוא פועל.
באמצעות פעילותו האסטרוגנית טיבולון מונע את הירידה בצפיפות העצם ובתסמינים נוספים האופיניים לגיל המעבר כגון: הזעה, גלי חום ויובש בנרתיק. כמו-כן טיבולון גורם לירידה בשומנים בדם, ובכך מפחית את הסיכון לטרשת עורקים ולמחלות לב.
ברירית הרחם וברקמת השד טיבולון מראה פעילות פרוגסטוגנית מבלי לפעול על הקולטנים האסטרוגנים. בגלל פעילות ספציפית זו, ובניגוד לתכשירי הורמונים חלופיים אחרים, טיבולון מאופין בשכיחות נמוכה של דימומים וגינליים, אינו משפיע על צפיפות מרקם השד ואינו גורם לגודש או לכאבים בחזה.
פעילותו האנדרוגנית של טיבולון משפרת בצורה ניכרת את הירידה בחשק המיני האופיינית לגיל המעבר, ומביאה לשיפור משמעותי בכל הקשור להנאה מקיום יחסי מין.
טיבולון עלול להוריד בצורה משמעותית את רמות הכולסטרול מסוג HDL. במידה וירידה זו נמשכת יש לשקול הפסקת הטיפול.
מחקר שהתפרסם במגזין הרפואה Lanct, קבע כי השימוש בליויאל בנשים בגיל המעבר עם היסטוריה של סרטן השד גבוה מדי. המחקר הופסק באמצע מאחר והיו מספר רב של מקרים בהם הסרטן חזר.מחקר אחר הראה כי הסיכון ללקות בשבץ גבוה, . 

המשיכי לקרוא מהם היתרונות והחסרונות לטיפול הורמונאלי חלופי

המידע לקוח מאתר אינפומד. התכנים המופיעים באתר נועדו לספק אינפורמציה בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה.